משרד 08-9573333 | פקס 08-9573332 | אימייל gila@einy-law.co.il

מזונות מן העיזבון

כשאדם הולך לעולמו והוא מתיר אחריו בן זוג, הורים ו/או ילדים הזקוקים למזונות, אלה זכאים – במקרים מסוימים – לקבל מזונות מן העיזבון. הזכות למזונות מן העיזבון מקורה בחוק הירושה, התשכ"ה-1965 ובסעיפים 56-65 לחוק.

בין הזכאים לקבלת מזונות מן העיזבון ניתן למנות את בן זוגו של המנוח שנותר בחיים לכל תקופת אלמנותו (כולל בן זוג ידוע בציבור), ילדיו הקטינים של המוריש, ילדו הנכה של המוריש לכל תקופת נכותו, ילדים בגילאי 18-23 אם בית המשפט סבור שיש לפסוק להם מזונות מן העיזבון, הוריו של המנוח במקרים בהם דאגה לפרנסתם הייתה עליו ערב מותו. החוק אף קובע זכאות לקבלת מזונות מן העיזבון לילדים מאומצים, ילדים מחוץ לנישואין ואפילו נכדים אשר התייתמו מהוריהם או שהדאגה לפרנסתם הייתה על המנוח ערב פטירתו.
סעיף 64 לחוק קובע שאם העיזבון לא מספיק לספק את צרכיהם של כל הזכאים הנ"ל, בית המשפט רשאי לקבל החלטה בנושא ולפסוק מזונות ל"אלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר" (דברי החוק). כמו כן, חשוב להדגיש כי הוראה בצוואה של המוריש אשר מבטלת או מגבילה לכאורה את זכותם של זכאים למזונות מן העיזבון – דינה להתבטל.

השיקולים לקביעת מזונות מן העיזבון

סעיף 59 לחוק הירושה קובע את השיקולים שצריכים לעמוד לנגד עיניו של בית המשפט בבואו לקבוע מזונות מן העיזבון (אם בכלל) ואלו הם:

  1. מהו שוויו של העיזבון?
  2. מה אמור הזכאי למזונות לקבל מן העיזבון בשל צוואה או מתוקף היותו יורש על פי דין?
  3. מה הייתה רמת החיים של המוריש והזכאי למזונות ערב הפטירה?
  4. האם חל שינוי בצרכים של הזכאי למזונות בעקבות מותו של המוריש?
  5. מהו היקף רכושו של הזכאי למזונות?
  6. אלו הכנסות יש לזכאי למזונות ממקורות שונים? כאשר מדובר על בן זוג, בית המשפט לא מתייחס בעניין זה להכנסה אשר שימשה לפרנסתו או לפרנסת המשפחה בטרם נפטר המוריש.
  7. האם הזכאי למזונות יכול לקבל מזונות לפי סעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959?
  8. אם הזכאי למזונות הוא בן זוגו של המנוח, מה מגיע לו מכוח קשר האישות בין הצדדים (למשל, כתובתה של האישה)?

מבחן הנזקקות

הזכאות למזונות איננה נבחנת בחלל הריק והיא תלויה בנזקקותו של התובע. זוהי מעין חקיקה סוציאלית אשר התכלית שלה היא גם חברתית. היינו, למנוע מצב שבו אדם הזכאי למזונות מן העיזבון איננו מקבל אותם והמדינה צריכה להיכנס בוואקום.
הזכאות למזונות תלויה בכך שהטוען למזונות הוכיח את אי יכולתו לספק את צרכיו הבסיסיים. נטל ההוכחה רובץ לפתחו של המבקש את המזונות ובית המשפט בוחן תביעתו לפי "מבחן הנזקקות".
מדובר בעניין מהותי במיוחד כאשר המנוח מותיר אחריו צוואה המדירה או מצמצמת את חלקו של מי שזכאי למזונות מעיזבונו. כלומר, מצב בו הזכאות למזונות מן העיזבון "מתנגשת" עם החובה לקיים את רצון המת מכוח צוואה.
בתי המשפט נוקטים לא אחת בפרשנות מצמצמת של מבחן הנזקקות ולא פרשנות מרחיבה. הכלל שהוא שיש לקיים את רצון המת והחריג לכלל הוא הזכאות למזונות למי שהודר או הוגבל בצוואה. תשלום "מזונות הכרחיים" בלבד מהווה אפוא פגיעה נסבלת ברצון המת ואין לפסוק לזכאי למזונות מעבר לכך.

הגשת בקשה לקבלת מזונות מן העיזבון

בקשה לקבלת מזונות מן העיזבון צריכה להיות מוגשת לבית המשפט טרם חלוקת העיזבון. בית המשפט רשאי לדון בבקשה כאמור גם עד תקופה של כחצי שנה לאחר חלוקת העיזבון ואם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת. בקביעת מזונות מן העיזבון בית המשפט יכול גם לפסוק מזונות באופן רטרואקטיבי ממועד פטירתו של המנוח ולא רק ממועד הגשת הבקשה. בסמכות בית המשפט לפסוק מזונות זמניים מן העיזבון עד קבלת החלטה עם בירור הבקשה.

כיצד מתקבלים מזונות מן העיזבון?

בדיון בבקשה למתן מזונות מן העיזבון, וככל שהבקשה מתקבלת, בית המשפט קובע כיצד המזונות יסופקו לזכאי. בית המשפט רשאי לקבוע תשלום חד פעמי (מלא או חלקי) וכן תשלום בהקצבות חוזרות (לרוב, תשלום חודשי). בקביעתו זו יכול בית המשפט להחליט על הדרכים לסיפוק מזונות מן העיזבון. לדוגמה, לידי מי יסופקו המזונות, מי יספק את המזונות, האם יש צורך להבטיח את סיפוק המזונות וכיצד, האם יש להתנות את סיפוק המזונות בתנאים מסוימים וכדומה.

כאשר מזונות מן העיזבון נפסקים בהקצבות (קרי, לא ב"מכה אחת"), כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בהמשך בקשות לשינוי. לדוגמה, החלפת הקצבות בתשלום חד פעמי, שינוי אופן סיפוק המזונות וכו'. כמו מזונות "רגילים" המשולמים לקטינים מאביהם, כך גם מזונות מן העיזבון "פתוחים" לבקשות לשינויים בעתיד.

סעיף 62 לחוק הירושה קובע כי ניתן להגדיל או להפחית תשלום מזונות מן העיזבון אם תוגש בקשה שתחשוף עובדות אשר היו קיימות בעת קביעת המזונות אך משום מה לא היו ידועות במועד הנ"ל. בקשה להגדלה או הפחתת מזונות יכולה להיות מבוססת גם על שינוי נסיבות מהותי מהנסיבות שהיו במועד קביעת המזונות (כמו במזונות "רגילים"). שינוי נסיבות המצדיק הליכה בנתיב זה לא יכול להיות שינוי קל. עליו להיות גם שינוי נסיבות מהותי וגם שינוי שאי אפשר היה לצפות אותו מראש במועד הדיון הקודם.

הרחבת עיזבון לטובת תשלום מזונות

אם הזכאים למזונות לא יכולים לקבל את מזונותיהם מן העיזבון, בית המשפט רשאי להכליל במסגרת העיזבון נכסים שהמוריש נתן ללא תמורה בשנתיים שלפני פטירתו (לא כולל תרומות ומתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין). במסגרת זו בית המשפט יכול לחייב את מי שקיבל את הנכס להשיבו אל העיזבון או אפילו לשלם את המזונות עד כדי השווי של מה שנשאר בידו בעת פטירתו של המשיב (ואם קיבל את הנכס בחוסר תום לב, אזי עד כדי מלוא השווי). כמובן שאם המקבל נתן תמורה בעבור הנכס הוא רשאי להפחית את התמורה מהסכום שעליו לשלם.

 
נגישות